רע"א 996/16

תקציר

פסק הדין מעניק ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר בעניין קבילות ראיות. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי יש להחריג סעיפים מסוימים בעדותו העיקרית של המערער, כמו גם מסמכים מצורפים. עם זאת, ערכאת הערעור מפעילה את שיקול דעתה לתת רשות ערעור על החלטת ביניים זו, וקובעת כי בית משפט קמא טעה טעות ברורה במקרה זה. בכך היא מדגישה כי התערבויות מסוג זה של ערכאת הערעור הן נדירות וכי בדרך כלל ניתנת תשומת לב רבה ליתרונה של הערכאה הפרוצדורלית בהיכרותה עם התיק. השופט מבהיר כי הערעור מתקבל אך ורק לעניין קבילות ראיות המערער, וכי החלטת הערכאה הנמוכה יותר בתצהיר השני עומדת בעינה. יש לציין כי בפסק הדין מודגש כי המערערת הבהירה כי אינה מבקשת השבה כספית על בסיס טענת השקעת היתר, אותה הכחיש המשיב. הבהרה זו מפיגה כל חשש להרחבת היקף המחלוקת. השופט מפנה גם לפסיקתם הקודמת, הממליצה שלא לבזבז משאבים שיפוטיים על החלטות ראייתיות בשלבים מקדמיים, שכן אלה עלולים להתברר כמיותרים ככל שהתיק מתקדם. לבסוף, פסק הדין אינו מורה על הוצאות, ומותיר כל צד אחראי לשלו.