ת"פ 68706-11-20

תקציר

הנאשם הורשע בתקיפת עובד ציבור במטרה להכשילו במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 382א לחוק העונשין. כתב האישום נבע מאירוע בו ניגשו אל הנאשם פקח עירייה וקצין משטרה בנוגע לאי עטיית מסכה, מה שהוביל לכך שהנאשם תקף את הפקח והתנגד למעצר. במסגרת הסדר הפשרה הודה הנאשם והורשע, ואילו התביעה הסכימה להפנות את הנאשם לשירות המבחן לביטול הרשעתו. שירות המבחן המליץ על צו שירות לתועלת הציבור ועל התחייבות להימנע מעבירות נוספות, תוך ציון אימפולסיביות של הנאשם וסיכון נמוך לעבירה חוזרת. הן התביעה והן הסנגור הציגו את טיעוניהם בעד ונגד הרשעה. בית המשפט הדגיש את הערכים המוגנים הנפגעים מהעבירה ואת מדיניות הענישה החלה, ובסופו של דבר קבע את טווח הענישה הראוי. נסיבות העבירה נשקלו, ובית המשפט הגיע למסקנה כי חריגה ממתחם הענישה אינה מוצדקת במקרה זה. בית המשפט בחן גם את הבקשה לביטול ההרשעה, אך בסופו של דבר דחה אותה, תוך שהוא מדגיש את חשיבות מיצוי הדין עם הנאשם ואת המסר השלילי הפוטנציאלי של ביטול ההרשעה במקרה זה. בהתחשב במכלול הנסיבות, גזר בית המשפט על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור למשך 300 שעות, מאסר על תנאי וקנס. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים וזכות הערעור כדין הייתה שמורה לשני הצדדים.