ת"צ 19832-04-20

תקציר

השופטת שקלה בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים והחליטה כי יש לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה נגד המבקש. השופטת מכירה בכך שדחיית תביעות על הסף נעשית בדרך כלל רק במקרים חריגים, אולם במקרה זה אין למבקש סמכות או שיקול דעת לשנות את דמי הביטוח שנקבעו על ידי הרשות הרלוונטית. הבקשה לאישור מתבססת על הטענה כי יש להפחית את דמי הביטוח כתוצאה מהפחתת הסיכון בתקופת הקורונה. טענת המשיב כי מדובר בתביעת שיפוי במהותה אינה משנה את דעתו של השופט בעניין. מאחר שהרשות קובעת את דמי הביטוח שהמבקש יכול לגבות, המבקש אינו מחויב לסעיף 20 לחוק חוזה הביטוח, המאפשר הפחתת פרמיה רטרואקטיבית. למבקש, על אף היותו גוף עסקי, מאפיינים וחובות ייחודיים, לרבות ביטוח כל מבקש בשיעורים שקבעה הרשות, וכל שינוי בתעריפים אלה יכול להיעשות רק על ידי הרשות. לפיכך, טענת המשיב כנגד המבקש נעדרת כל יסוד, והבקשה לאישור נדחית. המשיב חויב בהוצאות המבקש, בסך של 10,000 ₪.