ת"א 2320-04-19

תקציר

התובעת, צעירה במקצועה, תבעה את הנתבעת, אגד תחבורה, בגין אפליה והטרדה מינית. האירוע התרחש כאשר התובע ניסה לעלות לאוטובוס הנתבע כשהוא לובש מכנסיים קצרים. נהג האוטובוס, תוך דבקות בהשקפותיו הדתיות, מנע מהתובעת להיכנס לאוטובוס בטענה שמכנסיה הקצרים אינם הולמים ועלולים לגרום ל"בלגן" באוטובוס. מעשה זה היווה הפרה של תקנות התעבורה, המבטיחות נסיעה נוחה ויעילה לנוסעים. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי היא חוותה אפליה על רקע אמונתה ואורח חייה, כמו גם הטרדה מינית מצד נהג האוטובוס. מעשיו של הנהג היו בלתי חוקיים ובלתי מוצדקים וגרמו להשפלה ולמבוכה בוטה. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 120,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט והוצאות בסך כולל של 28,080 ₪. בנוסף, חויבה הנתבעת לפצות את התובעת בגין ההוצאות שנגרמו לה בניסיונה להגיע ליעדה לאחר שסורבה כניסתה לאוטובוס. בפסק הדין צוין גם גילוי המסמכים הלקוי של הנתבעים וחוסר הבנתם את חומרת האירועים. בית המשפט דחה את תביעתה של התובעת מספר 2, שדולת הנשים בישראל, עמותה לקידום זכויות נשים, כפי שצורפה לתביעה, ולא נפסק סכום נוסף. השופטת גם בחרה שלא להוציא צווים נוספים לנאשם בנוגע להכשרת נהגים, שכן פסק הדין עצמו נחשב מספק.