הפ"ב 11345-02-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקש לבטל את פסק הבוררות. המבקש לא הוכיח פגמים כלשהם בהליך הבוררות או כל הפרה של חובת הגילוי על ידי הבורר. זאת ועוד, טענת המבקש לניגוד עניינים לא הוכחה, ואף לא העלתה חשש ממשי למשוא פנים. די היה בקביעתו של הבורר כי לא היו מניעה למינויו ולא הטילה נטל הוכחה בלתי אפשרי על המבקש. גם טענותיו הנוספות של המבקש למשוא פנים, שהתבססו על התנהגות בא כוח המשיב והבורר, לא היו משכנעות. טענות אלה היו צריכות להיות מועלות קודם לכן, ושיתוף הפעולה של המבקש בהמשך הליך הבוררות מעיד על קבלת סמכותו של הבורר. לבסוף, פסק הבוררות, המתייחס לסכסוך חוזי וקובע התחייבויות כספיות, אינו סותר את תקנת הציבור או את עקרונות היסוד של שיטת המשפט. מטעמים אלה נדחית הבקשה לביטול פסק הבוררות, המבוססת על סעיף 24(10) לחוק הבוררות. בית המשפט שקל גם את טענת המבקש, שהועלתה במהלך הדיון, כי יש לבטל את פסק הבוררות לפי סעיף 24(9) לחוק הבוררות משום שהוא נוגד את תקנת הציבור. בית המשפט מצא כי טענה זו אינה מבוססת, וממילא היא לא נכללה בבקשה. לפיכך, בקשת רשות ערעור על פסק הבוררות, שהתקיימה ביום 24.12.2018, נדחית, ופסק הבוררות מתקבל. באשר להוצאות ההליך, מצווה המבקש לשלם למשיבים סך של 15,000 ₪, בשים לב לטענות המשיבים בדבר סמכותו של בית המשפט, שנדחו, וכן ללשון הבלתי ראויה בה השתמשו הצדדים בכתבי הטענות.