בש"פ 3120/06

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לשחרר ארבעה משיבים בתנאים מגבילים, המאפשרים להם להישאר בארץ אם יעמדו בדרישות כספיות מסוימות, עד לסיום משפטם בשורה של עבירות חמורות, לרבות הלבנת הון וזיוף. המדינה ערערה בטענה להחמרת התנאים למניעת בריחת המשיבים, ואילו המשיבים ביקשו להקל בתנאים, בנימוק של זכותם לעזוב את הארץ וחוסר יכולתם לעמוד בדרישות הכספיות עקב תפיסת נכסיהם. השופט פתח את דבריו באישור עקרון חופש התנועה והחריגות שבאיסור היציאה מהארץ. הם קבעו כי אותם נכסים יכולים לשמש הן כערובה להופעה במשפט והן כפוטנציאל לחילוט במקרה של הרשעה, אך באופן אידיאלי עליהם להיות נפרדים. השופט השתכנע כי בידי המשיבים נכסים נוספים שלא פורסמו, והסכים עם המדינה כי קיים סיכון ממשי שהם יימלטו מן הדין בשל חומרת האישומים וקשריהם הבינלאומיים. לפיכך קבע השופט כי יש לאסור על המשיב 1, העומד בפני האישומים החמורים ביותר, את יציאתו עד תום ההליכים המשפטיים. המשיבים 2 ו-3 יכלו לבטל את איסור היציאה בערבויות כספיות מוגדלות באמצעות ערבויות צד ג'. השופט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין המשיב 4. ערעור המדינה התקבל באופן חלקי, וערעור המשיבים נדחה.