ת"א 8105-07-18

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בין חברה בשם עמוד הגנה לבין נתבע, בנוגע להסכם רישיון לשירות תוכנה לסינון תוכן לטלפונים ניידים, שנמכר על ידי התובעת לנתבע. התובעת טענה כי על פי ההסכם הנתבעת חייבת להם תשלום עבור מנויים שחידשו את רישיונותיהם. נקודות המחלוקת העיקריות היו הגדרת "מנוי" על פי ההסכם, האם חידוש הרישיון היה אוטומטי או דרש צעד אקטיבי מהמנוי, ומספר המנויים שחידשו את רישיונו. השופט קבע כי מנוי הוא הלקוח עצמו ולא המכשיר עליו הותקנה התוכנה, כפי שטען התובע. השופטת גם פירשה את ההסכם כך שחידוש הרישיון מתרחש כאשר המנוי אינו מבקש באופן אקטיבי להפסיק את השירות, וקיבלה את טענת התובעת כי זו הייתה כוונת הצדדים. לאחר מכן קבעה השופטת כי ישנם 1,444 מנויים שלא ביקשו להפסיק את שירותם, בהתבסס על הנתונים החשבונאיים והחשבוניות של התובעת. באשר לטענת הנתבעים כי יש לאפשר להם לקזז נזקים שנגרמו לכאורה עקב הפרת החוזה של התובע, דחה השופט טענה זו כבלתי מוכחת. השופטת הגיעה למסקנה כי הנתבעת חייבת לתובעת תשלום עבור 1,435 מנויים שחידשו את רישיונם בשנה השלישית, בסך 107,625 ₪, בצירוף החזר הוצאות המשפט של התובעת.