ע"פ 4098-08-09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא לגבי משיב שהורשע בשורה של עבירות סמים ואלימות. תחילה נגזרו עליהם שישה חודשי מאסר, לצד כמה עונשי מאסר מותנים נוספים ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה. הן התביעה והן ההגנה ערערו על החלטה זו. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט ברלינר, קבעה כי העונש המקורי היה קל מדי והחמירה את עונש המאסר ל-20 חודשים, כאשר שאר העונשים נותרו בעינם. מפסק דין חדש זה משתמע כי המשיב ירצה מעתה 32 חודשי מאסר בסך הכל, החל ממועד מעצרו. השופט ברלינר הצדיק עונש חמור זה בכך שעברו הפלילי העשיר של המשיב, היעדר החרטה שהפגין וחומרת עבירותיהם, שכללו מכירת הרואין והתנהגות אלימה כלפי שוטרים. השופט גריל, אף שהכיר בחומרת העבירות, חלק על החלטת הרוב, וסבר כי עונש מאסר ארוך יותר הוא מוגזם. במקום זאת, הציע השופט גריל לגזור על המשיב עונש של 14 חודשי מאסר, שיסתכמו ב-26 חודשים מאחורי סורג ובריח. שני השופטים הדגישו את הצורך בהרתעה במקרים כאלה, אך היו חלוקים בדעותיהם לגבי העונש ההולם. הכרעת הדין גם מדגישה את דעת הרוב כי בית משפט קמא לא שקל די הצורך את חומרת מעשיו של המשיב ואת ניסיונות ההצדקה שלהם.