מ"ת 59300-11-12

תקציר

לאחר בחינת הראיות שהציגה התביעה, מצא השופט די ראיות לכאורה המצביעות על כך שהמשיבים היו מעורבים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, תוך עמידה בדרישות שנקבעו בפסק דין זאדה. הראיות כללו האזנות סתר לשיחות טלפון, דוחות מעקב, צילומי מצלמות אבטחה והצהרות המשיבים עצמם. השופט הדגיש את אופיין הנסיבתי של הראיות, אשר כאשר נלקחו יחדיו הצביעו על אשמתם של המשיבים. עוד ציין השופט כי חלק מהראיות, כגון שתיקתם החלקית של המשיבים ודו"חות המעקב המפורטים, פעלו לחיזוק טענת התביעה. באשר לעילות המעצר, קבע השופט כי חלה חזקת המסוכנות הקבועה בחוק המעצרים, וכי ניתן לשקול שחרור רק בנסיבות חריגות. הדיון נדחה על מנת לאפשר הגשת תסקיר בדבר מסוכנותם של המשיבים לציבור והפוטנציאל לקביעת תנאי ערבות. עד אז היו אמורים המשיבים להישאר במעצר. ההחלטה התקבלה בנוכחות הצדדים, וחומר החקירה הוחזר לתביעה, בעוד מסמכים מסוימים נמסרו לסנגורים.