רע"א 3418/13

תקציר

בפסק דין זה הכריע השופט גיא שני מבית המשפט העליון בבקשה להעביר את סכום אגרת בית המשפט ששילם המערער, שהיה ההפרש בין האגרה בהליך ערעור לבין האגרה בהליך רשות ערעור. המערער הגיש מלכתחילה ערעור בזכות על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, אך המשיבים דחו את הערעור בעילה של חוסר זכות ערעור. בית המשפט נתן ארכה למערער להגיש רשות ערעור במקומו. עם זאת, רשות הערעור לא צלחה בסופו של דבר. השאלה המרכזית הייתה האם המערער, שהגיש תחילה ערעור בזכות, זכאי להחזר אגרות בית המשפט ששולמו בגין הערעור, בהינתן שבית המשפט האריך את המועד להגשת רשות ערעור. השופטת שני קבעה כי דחיית הערעור על ידי המשיבים והארכה שבאה בעקבותיה להגשת רשות ערעור אינן מזכות את המערערת בהחזר אגרה. זאת, משום שהליך הערעור לא בוטל או בוטל על ידי המערערים עצמם, והוא לא הסתיים בדרך חלופית כמפורט בתקנות הרלוונטיות. תחת זאת, הייתה זו בקשתם המוצלחת של המשיבים שהביאה לדחיית הערעור. יתר על כן, המרת הערעור ברשות ערעור הייתה קיצור דרך מעשי ולא שינתה את מהות הסיום הפרוצדורלי. לפיכך, נדחתה בקשת המערערת להחזר אגרות בית המשפט. בנוסף, השופטת שני ציינה כי מקרים קודמים של החזרי שכר טרחה חלקיים במצבים דומים לא היו מעוגנים משפטית והדגישה כי יש לעמוד בכל אחד מהתנאים המפורטים בתקנות על מנת לשקול החזר אגרה. לבסוף, התייחסה השופטת גם לבקשת המערערת להעביר למשיבים את סכום שכר הטרחה מתוך ההוצאות שנפסקו להם בהחלטה קודמת, אך גם בקשה זו נדחתה. השופט הורה כי ניתן יהיה להחזיר את הערבות הבנקאית למערערת אם יגישו הודעה בתוך שבעה ימים וישלמו את ההוצאות המגיעות למשיבים. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין, כולל נימוקי השופט והפסיקה הסופית לגבי החזר האגרה והבקשות הנלוות.