ת"א 7256/05

תקציר

עניינה של התביעה הוא בקביעת סכום הפיצויים שעל הרשות המפקיעה לשלם לבעלי הקרקע שאדמתם הופקעה ב-20 במארס 1980 באזור ירושלים, סמוך לנווה יעקב, לצורך הקמת שכונת פסגת זאב. התובעת טוענת כי שווי הקרקע הוא 167.08 ש"ח למ"ר ותובעת את יתרת הסכום מהנתבעת, בעוד האחרונה עומדת על כך שהסכום שכבר שילמה, שהוא 24.3-28.27 ש"ח למ"ר, הוא סביר. בית המשפט בחן את שיטות השמאות ומצא כי שיטת ההשוואה היא האמינה והמקובלת ביותר בפסיקה, ולכן יש ליישמה במקרה זה מאחר וקיימות מספיק עסקאות דומות. בינתיים, שיטת החילוץ בה משתמש שמאי התובע היא פחות מדויקת ולא אמינה. בנוסף, בית המשפט סקר פסקי דין קודמים הנוגעים לאותה הפקעה ומצא כי הם תומכים בדרך כלל בעמדת הנאשם. למרות שבית המשפט שינה מעט את שוויה של חלקה אחת, הוא הגיע למסקנה כי הסכום שכבר שולם על ידי הנתבעת מכסה את כל הפיצויים, ולכן דחה את התביעה. כל צד היה אחראי להוצאותיו, והתובע חויב לשלם לנתבע 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.