עת"מ 30985-12-12

תקציר

העותרים, שהיו עורכי דין שאפתניים, ערערו על בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, ובפרט על שאלה 51, שלדעתם אין לה תשובה נכונה. בית המשפט הסכים עם העותרים כי מדובר בשאלה פגומה ומפעיל התערבות חריגה במקרה. השאלה התייחסה לקבילותו של פסק דין פלילי כראיה בהליך אזרחי עוקב, אך אף אחת מהתשובות שסופקו לא שיקפה נאמנה את החוק. לשכת עורכי הדין ניסתה להצדיק את התשובה הנכונה שבחרו, אך בית המשפט מצא את הסבריהם אינם עולים בקנה אחד עם החוקים הרלוונטיים והפסיקות הקודמות. משכך, קיבל בית המשפט את העתירה, פסל את שאלה 51 בעילה של טעות ברורה, והורה ללשכת עורכי הדין לשאת בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דין נמוך יחסית. פסק הדין הדגיש את הצורך בבהירות ודיוק בשאלות הבחינה, במיוחד בפורמטים של בחירה מרובה, והציע כי מתן תשובות מנומקות יכול להפחית אתגרים עתידיים. ככלל, מקרה זה המחיש את הריסון השיפוטי בהתערבות בבחינות לשכת עורכי הדין תוך שהוא גם קובע כי התערבויות כאלה אפשריות בנסיבות חריגות כדי להבטיח את טוהר המידות של מקצוע עריכת הדין.