ב"ל 37140-04-19

תקציר

בית המשפט קבע כי פציעה של סוכנת ביטוח שאירעה במהלך טיול שאורגן על ידי חברת הביטוח עמה עבדה אינה תאונת עבודה. על פי העדויות, הטיול נעדר תכנים מקצועיים משמעותיים או הרצאות והיה בעיקרו פעילות פנאי שניתנה כהטבה מהחברה. העניין המקצועי של הסוכן להצטרף לנסיעה לא היה מהותי; במקום זאת, היה זה תגמול חוויתי ללא תרומה מקצועית או כלכלית ישירה לתפקידה. בית המשפט הדגיש כי מטרתה העיקרית של הנסיעה הייתה הטבה, וכל ההיבטים הפוטנציאליים הקשורים לעבודה היו שוליים ועקיפים. כמו כן, לא הוכח לאן מועדות פניה של התובעת או מהן הנסיבות המדויקות של נפילתה. חוסר הבהירות באשר לפרטי האירוע גרם לכך שהתובע לא הצליח להוכיח כי התאונה הייתה קשורה לעבודה. בנוסף, ציין בית המשפט כי גם אם ניתן לראות בנסיעה כפעילות אגבית לעבודה – מה שלא היה – לפעילות הספציפית בה עסקה התובעת בעת התאונה לא היה קשר ברור לעבודתה. ההחלטה התייחסה גם לנטל ההוכחה במקרים כאלה, והדגישה כי על העצמאים לספק ראיות לכך שהתאונה אירעה בעת שעסקו בפעילות הקשורה לעבודה. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את התביעה, שכן פציעתו של הסוכן לא התרחשה במהלך פעילות הקשורה לעבודה, והורה כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.