LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 25712-11-22

החלטה מחוזי לוד

📋
מספר הליך25712-11-22
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך31 במאי 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזלוד
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיצחק אורן נ. רחל פרנקו
👨‍⚖️
שופטיםיעל מושקוביץ

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים: **1. המסגרת הנורמטיבית לבחינת עדות בהיוועדות חזותית – תקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018:** * **עיקרון כללי:** התקנה מורה כי בית המשפט "רשאי" להתיר שמיעת עדות בהיוועדות חזותית, דבר המעיד על כך שהדבר אינו זכות מוקנית אלא נתון לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט. * **תנאים מהותיים:** התקנה מפרטת שלושה תנאים עיקריים: 1. **קושי בהגעה:** הגעתו של העד לבית המשפט "תקשה עליו מאוד", והעד נתן את הסכמתו. 2. **חיוניות העדות:** עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת. 3. **מניעה ממדינת חוץ:** אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בתחומה. * **"דרך המלך" והחריג:** הפסיקה, כפי שמודגם בהחלטה (סעיף 28), מדגישה כי "דרך המלך" היא עדיין שמיעת עדות באולם בית המשפט, ושמיעה בהיוועדות חזותית מיועדת למקרים חריגים המצדיקים זאת, תוך דרישה ל"סיבה טובה" לכך שהעד אינו יכול למסור את עדותו בישראל. * **התפתחות הפסיקה – נכונות גוברת:** ההחלטה מצביעה על מגמה בפסיקה המודרנית (סעיף 29), של נכונות גוברת להיעתר לבקשות לשמיעת עדות בהיוועדות חזותית, על רקע ההתקדמות הטכנולוגית המאפשרת התרשמות יעילה ופיקוח בזמן אמת, גם נוכח החשש מירידה ביכולת קביעת ממצאי מהימנות. **2. שיקולים נוספים בבחינת הבקשה (מעבר לתנאי התקנה):** * **תום לב ושיהוי:** ההחלטה מייחסת חשיבות רבה לתום ליבו של מגיש הבקשה, למועד הגשתה, והאם העד שהה בישראל בסמוך לישיבת ההוכחות מבלי ליידע את בית המשפט (סעיף 31). * **מהות הקושי:** נדרשת בחינה של התימוכין הראייתיים לקושי, במיוחד בעניינים רפואיים (סעיף 32). * **זהות המבקש:** כאשר המבקש הוא תובע, בית המשפט מחמיר יותר, שכן הוא זה שבחר להגיש את תביעתו בישראל (סעיף 33). * **אפקטיביות החקירה ותקנת הציבור:** נבחנים האפשרות לחקירה נגדית אפקטיבית, חשיבות המהימנות, יכולת ההשפעה על העד להגיע ארצה, וכן החשש מפגיעה בתקנת הציבור (סעיף 34). * **מנגנון איזון:** נקבע כי קשיים בהערכת מהימנות או קביעת ממצאים עובדתיים עקב ההיוועדות מרחוק, ייזקפו לחובת הצד שביקש את האופן החלופי (סעיף 35). **3. יישום העקרונות על המקרה הנדון – הבחנה בין העדים:** * **גב' פרנקו (הנתבעת 1):** * **דחיית הבקשה:** ההחלטה דוחה את בקשתה של גב' פרנקו להעיד בהיוועדות חזותית. * **נימוקים מרכזיים:** * **חוסר תום לב ושיהוי:** גב' פרנקו, כאזרחית ותושבת ישראל, שהתה בישראל עד לאחרונה, ואף טסה לארה"ב לאחר שכבר ידעו על מועד עדותה הקבוע, מבלי להגיש את הבקשה לפני נסיעתה. התנהלות זו מציגה את המצב כ"עובדה מוגמרת" ומקשה על קבלת הבקשה. * **העדר הוכחת קושי ממשי:** למרות טענותיה הרפואיות, המסמכים הרפואיים ניתנו בזמן שהותה בארה"ב, ללא הוכחה לשינוי במצבה הרפואי מאז טסה. כמו כן, היא עצמה טסה לארה"ב, מה שמעלה ספק לגבי קושי "חמור מאוד" בטיסה לישראל. * **היעדר מניעה ביטחונית קונקרטית:** ההתייחסות למצב הביטחוני כללי ואינה מצביעה על מניעה ספציפית המתאימה לקריטריונים המשפטיים ("סיבה טובה", "מניעה ממשית"). * **העובדה שהיא בעלת דין:** הדבר מוביל להחמרה בבחינת הבקשה. * **מר פרנקו (עד):** * **קבלת הבקשה (בחלקה):** ההחלטה מקבלת את בקשתו להעיד בהיוועדות חזותית. * **נימוקים מרכזיים:** * **עד ולא בעל דין:** מעמדו כעד ולא כבעל דין מקל על קבלת הבקשה. * **מניעה חוקית ברורה:** הגורם המרכזי הוא מניעת כניסה מחודשת לארה"ב אם יצא ממנה לצורך מתן עדות בישראל, עקב הליכי הגירה רגישים ותלויים ועומדים, כפי שמאושר על ידי עורך דינו. יציאה כעת תביא לדחיית בקשתו לתושבות קבע. * **איזון דיוני:** בית המשפט מכיר בכך שהתובעים אינם חולקים על המסקנה כי יציאתו מישראל תמנע את חזרתו לארה"ב. על כן, חיובו להגיע לישראל יהווה פגיעה בלתי מידתית, גם אם השתהה בהסדרת מעמדו. * **הבהרת אופן הביצוע:** נקבעו הנחיות מפורטות להבטחת אפקטיביות החקירה הנגדית (חדר מבודד, ציוד טכני, אחריות הנתבעות) (סעיף 53). * **שיקול דעת לגבי דחיית הדיון:** בית המשפט מציע לתובעים לדחות את עדותו של מר פרנקו למספר חודשים, אם ירצו בכך, כדי שיעיד פיזית לאחר הסדרת מעמדו. **4. חידושים ודגשים:** * **השפעת הטכנולוגיה:** ההחלטה משקפת את ההכרה בפיתוחים טכנולוגיים ובשילובם במשפט, במיוחד בעתות משבר (המלחמה). * **גמישות ואיזון:** בית המשפט מפגין גמישות ביישום התקנות, תוך ניסיון לאזן בין הצורך לברר את האמת המשפטית לבין הגנה על זכויות הצדדים, ובפרט נוכח נסיבות אישיות יוצאות דופן. * **חשיבות התקשורת והתיעוד:** ההחלטה נסמכת על מכתבים מעורכי דין, מומחים רפואיים, ואישורים רשמיים, ומדגישה את החשיבות של תיעוד ראייתי מסודר, במיוחד כאשר מדובר במרחק גיאוגרפי. * **הבחנה דקדקנית בין עדים:** המקרה ממחיש כי כל בקשה נבחנת לגופה, תוך הבחנה בין בעלי דין לעדים, ובין נסיבות אישיות שונות. * **השלכות של התנהלות הצדדים:** החלטתה של גב' פרנקו לנסוע לארה"ב ללא תיאום מראש עם בית המשפט, השפיעה באופן משמעותי על דחיית בקשתה. לעומת זאת, המניעה החוקית של מר פרנקו השפיעה על קבלת בקשתו. **לסיכום**, ההחלטה מציגה יישום מודרני ומורכב של תקנה 72, תוך התחשבות בהתפתחויות טכנולוגיות, במגמות פסיקתיות, ובנסיבות אישיות ספציפיות, ומוכיחה את האיזון הדינמי שבית המשפט נדרש לו בהחלטות מסוג זה.

חקיקה מקושרת

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

ת"א 25712-11-22 יצחק אורן נ. רחל פרנקו, מחוזי (31.5.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית