תפ"ח 47080-10-14

תקציר

הכרעת הדין דנה בטענות הנאשמים בדבר פגמים בכתב האישום והאם העובדות מהוות את עבירת הרצח של כלל הנאשמים. בית המשפט מגיע למסקנה כי אין בכתב האישום כל פגם שישלול מהנאשמים את יכולתם להתגונן, והוא מובן בכללותו. כל נאשם יכול להבין את האישומים נגדו, לרבות מרכיבי העבירות ופרטי מעורבותו לכאורה. הכרעת הדין מתייחסת גם לטענת הנאשמים בדבר חוסר הספציפיות בסעיפים מסוימים בכתב האישום, כגון אי ציון מי מהנאשמים החזיק אקדח או חבש כובע גרב. בית המשפט קובע כי אמנם עדיף היה לכלול פרטים אלה, אך עיקרו של כתב האישום הוא הביצוע המשותף של הרצח, ומעשיו הספציפיים של כל נאשם מפורטים בהמשך. כמו כן, בפסק הדין מוסבר כי על פי סעיף 29(ב) לחוק, אדם אחראי לעבירה גם אם לא ביצע פיזית את כל המעשים המהווים את העבירה. היסוד הנפשי הנדרש למבצע משותף הוא המודעות למעשה הקולקטיבי ולכוונה לבצע את העבירה הספציפית. בית המשפט מוצא כי די בכתב האישום בו נטען כי שלושת הנאשמים תכננו והשתתפו ברצח, כל אחד מהם מילא את תפקידו. לפיכך, הטענות המקדמיות נדחות.