ע"א 127/69

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם המערערת חויבה על פי דין לשלם למשיב פיצויי פיטורים לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. החוק קובע כי אם עובד מתפטר בשל מצבו הבריאותי שלו או של בן משפחתו, ויש סיבה מספקת להתפטר על סמך ממצאים רפואיים, תנאי עבודה ונסיבות אחרות, אזי התפטרותו נחשבת לפיטורים – דבר המזכה אותו בפיצויי פיטורים. המערערת טענה כי על העובד להוכיח אי כושר מוחלט לעבוד. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, וקבע כי סעיף 6 מתייחס לעילה מספקת להתפטרות בהתבסס על הנסיבות הספציפיות של כל מקרה. במקרה זה, בית הדין מצא כי מצבו הבריאותי המידרדר של העובד המנוח סיפק סיבה מוצדקת להתפטרותו וזיכה אותו בפיצויי פיטורים. המערער חויב לשלם למשיב 6,960 ₪, הכוללים סכום ערעור נגדי בסך 1,000 ₪ שנוכה שלא כדין. עוד קבע בית המשפט כי על נתבע המשתמש בהסכם קיזוז כהגנה מוטל הנטל להוכיח את קיומו. לפיכך, הערעור והערעור שכנגד נדחו, ונפסקו למשיב הוצאות מתוקנות.