פש"ר 42393-03-10

תקציר

המבקש הגיש כנגד המשיב תביעת חוב, אשר נמסרה למשיב ביום 13.6.2010. התביעה הוגשה ביום 12.1.2011, לאחר המועד האחרון הקבוע בחוק. כמו כן ביקש המבקש ארכת מועד להגשת ערעור, שלא כלל כל הסבר לשיהוי. המשיב, החייב והנאמן טענו כולם כי יש לדחות את הערעור בשל היעדר סיבה מיוחדת לשיהוי, כנדרש בחוק. בית המשפט נעתר ודחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את האופי הקולקטיבי של הליכי פשיטת רגל ואת חשיבות העמידה במועד האחרון להגשת תביעות חוב. מועד זה, כפי שפורש בפסיקה הישראלית, משמש חסם מהותי להגנה על האינטרסים של כלל הנושים והחייב. מאחר שהמבקש ידע בפועל על צו פשיטת הרגל ולא סיפק סיבה מיוחדת לעיכוב, החלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב נמצאה כדין. כמו כן הורה בית המשפט למבקש לשלם לקרן הכינוס הוצאות בסך 2,500 ₪. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 28.10.2012.