ער"מ 2409/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בעניין ערעור על החלטת בית דין משמעתי לעובדי הרשות המקומית. המערער, עובד עיריית חיפה, הורשע באי גילוי הרשעות פליליות קודמות בעת הגשת מועמדותו לתפקיד במחלקת החינוך. לגופו של עניין, המערער לא הזכיר שלוש הרשעות נפרדות בתשובה לשאלון קבלה לעבודה. בעקבות מחדל זה הועסק המערער כמפקח משק ואחזקה בתיכון עירוני ח'. עם היוודע דבר הרשעותיו הקודמות, הורה בית הדין למשמעת על פיטוריו לאלתר, בפיצויי פיטורים, למרות בקשת העירייה לפיטוריו על תנאי. המערער טען, כי חומרת העונש אינה מוצדקת, נוכח תפקודו המצוין בעבודה והעובדה שהעבירות בוצעו לפני זמן מה. עם זאת, בית הדין דחה את הערעור והסכים עם גזר דינו של בית הדין למשמעת. החלטה זו התקבלה בשל חומרת מעשיו של המערער, ההשפעה הפוטנציאלית על טוהר המידות של השירות הציבורי והצורך להרתיע מפני התנהגות דומה. בית הדין הדגיש כי הצהרתו הכוזבת של המערער פגעה ביכולתה של העירייה לקבל החלטה מושכלת בנוגע להעסקתו. בנוסף, נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות תפקודו המספק בעבודה, נשקלו על ידי בית הדין למשמעת, אשר קבע כי הפיטורים יכללו פיצויי פיטורים. בית הדין הגיע למסקנה כי העונש מידתי ואינו חורג מעקרונות המידתיות, ולפיכך החלטת בית הדין המשמעתי עומדת בעינה.