ה"פ 800/07

תקציר

התיק סובב סביב בעלות על שני נכסים: זכות ציבורית למונית ודירה בחולון. המבקשת, אשר קיבלה פסק דין נגד המשיבה מיכאלי בתביעה נפרדת, מבקשת לקבוע כי מיכאלי היא הבעלים של הנכסים המדוברים, כך שניתן יהיה לבצע את פסק הדין באמצעות נכסים אלה. הדירה רשומה על שם בתה של מיכאלי, אילנה ובעלה, ואילו זכות הציבור למונית רשומה על שמה של אילנה. עם זאת, המבקש טוען כי מיכאלי היא הבעלים האמיתי של שני הנכסים. באשר לזכות הציבורית, בית המשפט מוצא כי היא אכן רשומה על שמה של אילנה והיא אינה טוענת לבעלות. ישנם טוענים רבים לזכות הציבורית, כולל ינקלביץ' ומרי. בית המשפט בוחן את שרשרת העסקאות שהובילה לתביעותיהם ומגיע למסקנה כי תביעתה של מרי תקפה. נמצא כי מרי רכשה את הזכות הציבורית ממיכאלי, שהייתה לה סמכות למכור אותה כמיופה כוחה של אילנה, ועל עסקה זו אין חולק אילנה או מיכאלי. למרות ששאלות אופפות את התשלום עבור הזכות, בית המשפט קובע כי נטל ההוכחה מוטל על המבקש, וזכותה של מרי לזכות הציבורית גוברת על זו של המבקש, שתביעתו מבוססת על עיקול נגד מיכאלי. אשר לדירה, אין חולק כי היא רשומה על שמם של אילנה ובעלה. לפיכך על המבקש להוכיח כי מיכאלי היא הבעלים בפועל. בית המשפט בוחן את הצהרותיה הקודמות של אילנה, ייפוי הכוח שניתן למיכאלי ומימון רכישת הדירה, כדי לקבוע האם מדובר בהעברה במרמה או במתנה. נמצא כי יחסיו של מיכאלי עם בתו, היעדר ראיות לקשייו הכלכליים בעת הרכישה ואופייה הפתוח של העסקה, כל אלה מצביעים על כך שהדירה הייתה מתנה אמיתית לאילנה ולבעלה. אשר על כן, נדחית טענת המבקש כי מיכאלי היא הבעלים של הדירה. המבקש נדרש לשאת בהוצאותיה של המשיבה מרי, ואילו ינקלביץ' יישא הן בהוצאותיו שלו והן של מרי, בסך כולל של 15,000 ₪ + מע"מ כל אחת. לא ניתן צו להוצאות לטובת המשיבים אילנה ובעלה בשל עמדותיהם הבלתי עקביות לאורך כל ההליך. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 18.4.2010.