ע"פ 9334/08

תקציר

המערער הואשם במספר עבירות הקשורות לסחר בנשק וקשירת קשר עם חברי ארגון טרור. המעשים המיוחסים לו בוצעו מחוץ לישראל. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו באישומים וגזר עליו 12 שנות מאסר. המערער ערער על הכרעת הדין וטען כי לבתי המשפט בישראל אין סמכות לדון בעבירות המיוחסות לו, כי הודאתו אינה קבילה ויש לתת לה משקל מינימלי, וכי העונש שהוטל עליו מופרז. המשיב טען כי לבתי המשפט סמכות לדון בעבירות חוץ המכוונות נגד ביטחון המדינה, וכי נסיבות מעשיו של המערער מצביעות על סכנה לביטחון, ודי בה כדי להקים סמכות. באשר להודאה טען המשיב כי לא נעשה שימוש באמצעי חקירה פסולים, ועל כן יש לקבלה, כראיה, ולתת לה את מלוא המשקל. אשר לעונש, טען המשיב כי הוא מידתי לחומרת המעשים ואין להתערב בו. השופטת נאור קבעה כי לבתי המשפט בישראל נתונה סמכות לדון במעשיו של המערער מכוח הזיקה היזומה, שכן נסיבות העבירות מצביעות על סכנה לביטחונה של מדינת ישראל. שינוי נוסח החוק הרלוונטי לא צמצם את היקפו, והזיקה הפרואקטיבית ממשיכה לחול על מעשים שלפי נסיבותיהם פוגעים בביטחון המדינה. ההודאה נגבתה כדין וכראוי, ולכן היא קבילה ויש לתת לה את מלוא המשקל. לבסוף, העונש שהוטל היה סביר ומידתי, ולא הייתה עילה להתערב. השופטת ארבל והשופט דנציגר הסכימו עם פסק דינה המקיף והממצה של השופטת נאור.