ת"א 49133-05-11

תקציר

פסק הדין נובע מתביעת נדל"ן מורכבת בה היו מעורבים ארבעה נתבעים ושני תובעים שהיו אב ובנו. התובעים, אזרחי שוויץ, תבעו את הנתבעים בגין ביצוע מצג שווא כוזב ורשלני שהוביל לשני הסכמים לרכישת שני נכסי נדל"ן בישראל, אשר מעולם לא הושלמו. הנכסים המדוברים היו מגרש ברמות ומגרש בכפר אל ג'יב. הנתבעים כללו את המוכר לכאורה של הנכסים, עורך דין שליווה את העסקאות, חבר ילדות של התובעים שהכיר את התובע העיקרי לנתבעים האחרים, ומתווך נדל"ן. בית המשפט מצא את הנתבעים אחראים למצגי שווא רשלניים, ביחד ולחוד, והורה להם לפצות את התובעים בסך 2,064,772 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. השופט שוכנע כי הנתבעים נמנעו מלגלות פרטים מהותיים על הבעלות והמיקום של הנכסים, וכי הדבר גרם נזק כלכלי לתובעים. עם זאת, השופט גם מצא את התובעים רשלניים באופן תורם בכך שלא ביצעו בדיקות נאותות, אשר הפחיתו את הפיצויים שנפסקו ב -15%. בנוסף, פסק השופט על היחסים הפנימיים בין הנאשמים, וקבע כי כל נאשם אחראי לרבע מהסכום הכולל לתשלום. ההחלטה גם פירטה את הסכומים שכל נתבע יהיה זכאי לקבל מהאחרים, בהתבסס על תשלומים שקיבלו בנפרד מהתובעים. חשוב לציין כי עיקולים זמניים על נכסי הנתבעים היו אמורים להישאר בתוקף עד לביצוע פסק הדין. כל צד היה אמור לשאת בהוצאות המשפט שלו, ואילו הנתבעים חויבו לשלם לתובעים 100,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, ביחד ולחוד.