ת"צ 37240-12-12

תקציר

המבקש טען כי העירייה המשיבה לא הודיעה לנישומים מתי נוצרה יתרת זיכוי לטובתם, ויתרות אלה לא הוחזרו אלא אם כן הנישום ביקש זאת במפורש. עוד טען המבקש, כי העירייה המשיכה לחייב את הנישומים בחיובים שוטפים ובריבית על יתרות הזיכוי, תוך התעלמות מיתרות הזיכוי, וכי העירייה לא פעלה בתום לב וביעילות בכל הנוגע ליתרות הזיכוי בחשבונות הנישום. המשיבה טענה כי עשתה כמיטב יכולתה להשיב את יתרות הזיכוי לנישומים, וכי כל מקרה מחייב בדיקה פרטנית. בית המשפט קבע כי המבקשים עמדו בדרישות לאישור תובענה ייצוגית. המבקשים העלו שאלות עובדתיות מהותיות המשותפות לכל חברי הקבוצה, וקיימת אפשרות סבירה ששאלות אלה יוכרעו לטובת הקבוצה. בית המשפט קבע כי לכאורה נכון הדבר שהעירייה לא הודיעה לנישומים על יתרות זיכוי וכי יתרות אלה לא הוחזרו באופן אוטומטי. עוד קבע בית המשפט כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, למרות חישובים פרטניים הנדרשים לסעד של כל חבר. נמצא כי המבקשים עמדו בתנאי האישור, והתביעה הייצוגית אושרה. המשיב חויב לשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. הקבוצה כללה כל מי שהיה לו יתרות אשראי בחשבונותיו בעת אישור הבקשה, שלא הוחזרו, וכן מי שגבה ריבית על יתרות חוב בזמן שיש לו יתרת אשראי. השאלה המשותפת לקבוצה הייתה האם העירייה הודיעה למשלמי המסים על יתרות אשראי, החזירה אותן כדבר שבשגרה ונמנעה מלגבות ריבית על חובות שאינם קיימים. הסעד המבוקש היה החזרת יתרות אלה וכל ריבית החייבת. הצדדים היו אמורים להסכים על מועדים להליכי קדם משפט ולפרסם הודעה על התובענה הייצוגית המאושרת, כאשר המשיב יישא בהוצאות הנלוות.