תא"מ 20298-01-13

תקציר

פסק הדין המשלים עניינו בתביעת הפליה ובבקשת התובעת לפיצוי מהנתבעת, המפעילה מועדון, בגין הפרת חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים וכניסה לבילוי ולמקומות ציבוריים. פסק הדין המקורי דחה את התביעה מחוסר ראיות לאפליה, אך ערכאת הערעור הפכה החלטה זו, מצאה תשתית ראייתית והחזירה את התיק לערכאה נמוכה יותר לקביעת פיצוי והוצאות. השופט מדגיש את אופייה המחייב של החלטת ערכאת הערעור ואת הצורך להיאבק באפליה. הם קובעים כי התובע, שהוא ממוצא ערבי וכניסתו למועדון סורבה, זכאי לפיצוי בגין האפליה בה נפגע. עם זאת, הסכום נקבע על הצד התחתון, על 8,000 שקל, בשל מעמדו כ"תובע מקצועי" והתנהלותו הפרוצדורלית. השופט מציין את חשיבות האכיפה האזרחית במקרים של אפליה, אך מזהיר שלא לאפשר לה להפוך למקצוע. כן מצוין חוסר דאגתו של התובע לאנשים מופלים אחרים והתמקדותו בפיצוי כספי. באשר להוצאות, התובע אינו פוסק כלל, בשל התנהלותו הפרוצדורלית הבעייתית, אך הנתבע גם אינו מקבל אותן, שכן נמצא כי נקטו בהפליה אסורה. השופט מסכם כי על הנתבע לשלם לתובע 8,000 ₪ בתוך 30 יום.