סע"ש 48494-11-14

תקציר

התובע, מוחמד סביח, טען כי עבד אצל הנתבעת במשך שמונה שנים כפועל עונתי בתפקידים חקלאיים שונים. סביח תבע מהנתבעת פיצויים בגין דמי הבראה, ימי חופשה, שכר מינימום, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ואי המצאת תנאי העסקה ותלושי שכר. עם זאת, השופט פסק נגד סביח וקבע כי לא הביא ראיות מספיקות להוכחת יחסי עובד-מעביד עם הנתבעת. השופטת הדגישה סתירות וסתירות בתצהירי התובע ובעדויותיו, והטילה ספק בטענותיו. בנוסף, הימנעותו של התובע מהבאת עדים רלוונטיים, לרבות המפקח לכאורה ראאד דרגמה, פעלה נגדו. השופט גם ציין כי היתרי העבודה שהוגשו כראיה היו מיושנים או שאינם קשורים לנאשם, מה שמחליש עוד יותר את עניינו של סביח. יתר על כן, עדותו של הנתבע, יחד עם חוסר יכולתו של התובע להרים את נטל ההוכחה, הביאו את השופט למסקנה כי סביח הועסק על ידי גורם אחר, אולי קבלן. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום. החלטת השופט התבססה על חוסר יכולתו של התובע להביא ראיות משכנעות ועל הסתירות בהגשותיו, והותירה את טענותיו ללא ביסוס.