ת"א 51841-10-24

תקציר

רוניר חברה לבניין הגישה תביעה כספית נגד מספר נתבעים בגין התקשרות חוזית שנמשכה בין השנים 2018 ל-2022 בגין פרויקטי בנייה בהר יונה ובמגדל העמק. רוניר טוענת כי היה לה הסכם בעל פה עם הנתבעים לקביעת המחיר הסופי של כל פרויקט לאחר השלמתו, אותו הפרו הנתבעים. כתוצאה מכך נגרמו לרוניר הפסדים כספיים. רוניר מבקשת לעכב את חילוט מספר ערבויות בנקאיות שהעמידה במהלך הפרויקטים, בסך כולל של 2.1 מיליון שקל, עד ליישוב התביעה. הנתבעים מכחישים את טענותיו של רוניר וטוענים כי הערבויות הן אוטונומיות ואין לעכב אותן. עוד הם טוענים כי טענותיו של רוניר אינן נתמכות וכי רוניר לא השלים את הפרויקטים. בית המשפט דחה את בקשתו של רוניר לצו מניעה נגד חילוט הערבויות. בית המשפט קבע כי סיכויי ההצלחה של רוניר אינם מבטיחים, שכן טענותיה התבססו על הסכמות בעל פה הסותרות חוזים כתובים וויתורים. יתר על כן, רוניר לא סיפקה כל ראיה שתתמוך בטענתה כי ייגרם לה נזק כספי בלתי הפיך אם הערבויות יחולטו, ואילו לנתבעים ייגרם נזק אם יינתן צו המניעה. עוד ציין בית המשפט כי תכליתו של צו מניעה זמני היא לשמור על המצב הקיים, מה שאין כן כאן, שכן רוניר מבקשת לעכב את ביצוע הערבויות כדי לשמר את יכולתה לנהל את התביעה, ולא לאכוף פסק דין. לבסוף, ניתן היה להבחין בין ההחלטות שהציג רוניר כתקדימים לבין המקרה הנוכחי. בכך ביטל בית המשפט את צו המניעה הזמני והורה לרוניר לשלם לנתבעים הוצאות בסך 5,000 שקל.