תפ"ע 37653-02-20

תקציר

השופטת, תמר בר-אשר, קבעה כי יהיה מתחם ענישה אחד על מעשיו של הנאשם, ולא מתחמי ענישה מרובים לכל אירוע, כפי שטענה התביעה. זאת, בהתבסס על מבחן הקשר ההדוק, הבוחן גורמים כגון סמיכות זמנית וגיאוגרפית של המעשים, והאם הם היו חלק מתוכנית פלילית אחת. השופט הסכים עם ההגנה כי עמדת התביעה אינה עולה בקנה אחד עם כתב האישום והפסיקה הקודמת. בהמשך פירט השופט את הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם ואת חומרת הפגיעה, שנחשבה להפרה חמורה בשל הטעיית הנאשם וניצולם של קטינים תמימים. טווח העונשים בעבירות אלו נע בדרך כלל בין שנתיים וחצי לשלוש שנות מאסר. נסיבות העבירות, לרבות התכנון והתחכום הכרוכים בכך, פוטנציאל הפגיעה הגדול יותר, מודעותו של הנאשם וניצולו לרעה של כוחו. לאחר מכן, השופט שקל את הנסיבות שאינן קשורות לעבירות, לרבות הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הערכה פסיכיאטרית, זמן שהותו במעצר והנזק הפיזי שנגרם לו מידי אסירים אחרים. גם העובדה שהנאשם לא הודה באשמה הכבידה עליו. לאחר ששקל את כל הגורמים, החליט השופט על עונש של 32 חודשי מאסר, עם עונשי מאסר על תנאי נוספים אם הנאשם ישוב ויפגע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו. עוד הורה השופט על תשלום פיצויים לשני הקורבנות, פ' ו-ב', בסכומים של 8,000 ש"ח ו-15,000 ש"ח, בהתאמה, שישולמו בתשלומים חודשיים החל מ-1 באוגוסט 2022. לנאשם זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.