תמ"ש 43504-02-10

תקציר

פסק הדין מאשר את בקשתה של המבקשת 2, ומתיר לה להשתמש בזרעה של המבקשת 2 לצורך הפריית עצמה. בית המשפט מורה למשיבים לאפשר למבקש 2 גישה לתאי הזרע של המנוח, הנמצאים כיום ברשותם. החלטה זו מתקבלת בהתבסס על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, המנוח הביע במפורש בכתב את רצונו שזרעו ישמש לאחר מותו, והפקיד בידי אמו, המבקשת 3, את האחריות להבטיח זאת. שנית, נחה דעתו של בית המשפט כי החלטתה של המבקשת 2 לעשות שימוש בזרע נעשית באופן חופשי, ללא לחצים ותוך הבנה מלאה של ההשלכות. גישתה הבוגרת והמתחשבת, כפי שהיא נבחנת בדו"ח של עובדת סוציאלית, תומכת בכך אף יותר. בנוסף, ההסכם שנחתם בין המבקשים 2, 3 ו-4 מאושר על ידי בית המשפט, אשר מסדיר כראוי את היחסים והזכויות של הצדדים המעורבים, מבטיח את האוטונומיה של המבקש ומבהיר את תפקידי הורי המנוח כסבים וסבתות. נוכח רצונו המפורש של המנוח, היעדרו של בן זוג בעל התנגדויות פוטנציאליות, והתחשבות זהירה באינטרסים של הצדדים, נעתר בית המשפט לסעדים המבוקשים. פסק הדין מדגיש גם את רישומו של הילד שנולד כבנו של המנוח, ומאשר את חוקיות ההסכם לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. יש לציין כי בית המשפט מכיר במורכבות ההכרעה השיפוטית בעניינים הנוגעים לשימוש בזרעו של אדם שנפטר, ומדגיש את הצורך בחקיקה בתחום זה.