עמ"נ 543/08

תקציר

הערעור נסוב סביב שאלת ביטול החלטתו של שמאי מכריע בדבר פוטנציאל הבנייה למגורים של חלקת קרקע בירושלים. השמאי קבע כי קיים פוטנציאל לבנייה למגורים על הקרקע, ואילו ועדה מקומית חלקה על כך בטענה כי השמאי לא הביא ראיות מספיקות. המערערת טענה כי הוועדה חרגה מסמכותה בהתערבותה בהחלטת השמאי, בעוד שהמשיבה תמכה בעמדת הוועדה. בית המשפט מצא כי הוועדה פעלה במסגרת זכויותיה בבחינת חוות דעתו של השמאי ולא מצאה פגמים חמורים בשיקול דעתו. עם זאת, מאחר שהשמאי לא הסביר די הצורך את קביעתו בדבר פוטנציאל המגורים, פסק בית המשפט לטובת המערער וקבע כי יש לתת לשמאי הזדמנות לנמק את החלטתו. לאחר מכן ייבחן נימוקיו של השמאי המכריע על ידי הוועדה, שתקבל החלטה חדשה. בפסק הדין הודגש כי יש לכבד את החלטת הוועדה אלא אם התקיימו נסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי ההחלטה הקודמת בדבר אי הפניה לשומה נפרדת היא סופית ולא ניתן לערער עליה בהקשר זה. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, והעניין הועבר לבירור נוסף לגבי פוטנציאל המגורים של הקרקע המדוברת.