ת"א 103072/98

תקציר

בסכסוך משפטי מורכב הנוגע לליקויי בנייה, שמונה משפחות שרכשו בתים בפרויקט לב גדרה בגדרה הגישו תביעות נגד חברת הבנייה סנורה בע"מ, בגין אי מסירת בתים שנבנו כראוי. התובעים טענו לליקויים שונים, לרבות איחור במסירה, ליקויי בניה, הפרות של תקנות התכנון והבנייה ועוגמת נפש. הנתבעת, סאנורה בע"מ, טענה כי עמדה בהתחייבויותיה החוזיות וטענה כי כל הליקויים שנותרו הם באחריות צדדים שלישיים המעורבים בפרויקט. לתיק נקראו גם קבלנים ומתכננים חיצוניים, שכל אחד מהם הכחיש את אחריותו המלאה לליקויים הנטענים. מהנדס מומחה, שמונה על ידי בית המשפט, העריך את עלויות התיקון ואישר את קיומם של ליקויי בנייה, אך סכומי התיקון המשוערים היו נמוכים משמעותית מאלה שנטענו על ידי התובעים. בסופו של דבר, החליט בית המשפט לפסוק פיצוי כספי לכל משפחה הן בגין ליקויי הבנייה הספציפיים והן בגין עוולות כלליות, לרבות איחור במסירה והתחייבויות שלא מומשו כמו התקנת אנטנת טלוויזיה מרכזית. בית המשפט מצא כי האחריות העיקרית מוטלת על חברת סנורה בע"מ, אך גם הטיל אחריות חלקית על צד שלישי אחד, האחראי לתכנון ולפיקוח, וחייב אותם לכסות 20% מהפיצויים המשולמים לכל משפחה. התביעות נגד שני הצדדים השלישיים האחרים נדחו. מהתובעים נמנע פיצוי בגין עוגמת נפש בשל אופי המקרה. ההחלטה שיקפה איזון בין הערכת התחייבויות חוזיות, אחריות מקצועית והיקף ליקויי בנייה. בסיום ההליכים נפסקו לכל משפחה פיצויים שנעו בין 32,200 ש"ח ל-34,050 ש"ח בגין ליקויים, ועוד 5,000 ש"ח פיצוי כללי. הוצאות משפט ושכר טרחת מומחה היו אמורים להיות מכוסים גם על ידי הנתבע. פסק הדין המחיש את המורכבות הכרוכה בהטלת אחריות על צדדים בסכסוכי בנייה, במיוחד כאשר גורמים רבים מעורבים בתהליך הפיתוח.