המ"ש 12977-03-23

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לבקשה שהוגשה לבית משפט ישראלי בנוגע לעבירת תנועה. המבקשים טענו כי לא קיבלו הודעה על תשלום קנס בגין עבירת תנועה, ולכן בקשתם לערער על ההפרה לא הוגשה בתוך פרק הזמן הנדרש. עם זאת, החלטת בית המשפט הייתה כי הודעת התשלום אכן נמסרה למבקש בתוך פרק הזמן שנקבע. זאת, משום שבית המשפט הניח כי ההודעה נמסרה מאחר ונשלחה בדואר רשום לכתובתו האחרונה הידועה של המבקש, הרשומה במשרד הפנים. עוד נטען על ידי המבקש, כי מי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה לא היה הוא אלא חתנו, ועל כן יש לקבל את הבקשה מן הטעם שלא הוגשה על ידי הנהג. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי טענתו של נהג אחר אינה מצדיקה את הארכת מועד המשפט ואינה מעוררת חשש לעיוות דין. השופטת, המשנה לנשיאה שרית זוכוביצקי-אורי, קבעה כי הבקשה לא הביאה ראיות מספיקות להוכיח כי המבקש לא קיבל את הודעת הקנס מסיבות שאינן תלויות בו, וכי לא נגרם עיוות דין במקרה זה. לפיכך, הבקשה נדחתה.