ב"ל 48204-03-23

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת התובע להכרה בפגיעה ממיקרוטראומה כפגיעה בעבודה. בית הדין לעבודה ייחס משקל מיוחד לחוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית הדין, ד"ר אנג'ל, ולא מצא סיבה לסטות מקביעותיו. גם ד"ר אנג'ל וגם המומחה השני, ד"ר קובו, הסכימו על רוב התשובות לשאלות שהוצגו להם. שניהם מצאו כי התובע סבל משינויים ניווניים במפרקי שני האגודלים וכי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הליקוי בהסתברות של למעלה מ-50%. עוד הסכימו כי מנגנון הפגיעה של התובע הוא מיקרוטראומה וכי לא מתקיימים התנאים להכרה במחלתו כמחלת מקצוע. נקודת המחלוקת היחידה בין המומחים הייתה שאלת מאזן ההשפעות – כלומר, האם תנאי העבודה של התובע תרמו באופן משמעותי להתפתחות הליקוי ביותר מ-20% בהשוואה לגורמי סיכון אחרים. ד"ר אנג'ל סבר כי לעבודתו של התובע הייתה השפעה משמעותית, ואילו ד"ר קובו חלק על כך. בית המשפט צידד בחוות דעתו של ד"ר אנג'ל, המיטיבה עם התובע, שכן לא מצא בה כל פגם ושוכנע כי בדק את הנתונים הרלוונטיים. בית המשפט דחה גם את בקשת הנתבעת לפסול את חוות דעתו של ד"ר אנג'ל ולמנות מומחה אחר. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את טענת התובעת על סמך חוות דעתו של ד"ר אנג'ל. משכך, חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע בהליך, בסך 6,000 ₪.