עת"מ 469/06

תקציר

העתירה מערערת על החלטות הוועדה המיוחדת שהוקמה מכוח חוק יישום תכנית ההתנתקות, אשר דחתה את בקשת העותרים לתוספת פיצוי במסגרת מסלול ב' ומענקים מיוחדים, שכן העותרים עזבו את יישובם שלוש שנים לפני ההתנתקות. החוק מעניק פיצוי למתנחלים בשני מסלולים: מסלול א' לבעלי בתים ומסלול ב' למי שמרכז חייו היה ביישוב במועד הקובע. הוועדה דחתה את בקשת העותרים, שכן הם לא עמדו בדרישות. העותרים טענו כי עזבו את היישוב בשל שיקולי ביטחון ומחלתה של אשתו של העותר מס' 2, אך בית המשפט מצא כי עזיבתם הייתה מרצון. בית המשפט דחה גם טענות שהתבססו על מגוריהם הארוכים של העותרים בהתנחלות, עברם כפליטי שואה ומותם של אחיו של העותר במלחמות ישראל, וקבע כי שיקולים אלה לבדם אינם מצדיקים תשלום מיוחד. כמו כן, בית המשפט אישר את החלטת הוועדה בדבר היעדר ראיות מספיקות בנוגע למצב הרפואי ואת הבטחתו של בכיר במינהלת סלע, וקבע כי אין לו סמכות להבטיח הבטחה כזו. נוכח ממצאים אלה, דחה בית המשפט את העתירה וקבע כי החלטות הוועדה המיוחדת סבירות ועולות בקנה אחד עם תכלית החוק.