עע"מ 2395/07

תקציר

בפסק דין שניתן לאחרונה נדחתה בקשה לתביעה ייצוגית נגד מדינת ישראל מבלי שנבחנה לגופה. זאת משום שהמדינה הודיעה כי החליטה להפסיק לגבות מס מסוים, נשוא התביעה הייצוגית. למרות שהבקשה נדחתה, בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב נעתר לבקשת התובעים לתשלום שכר טרחת עורך דין, תוך הכרה בחשיבות הציבורית של תביעתם ושל באי כוחם. המדינה חויבה לשלם 550 אלף שקל לצד הוצאות שונות בשווי 25 אלף שקל. המדינה ערערה על החלטה זו וביקשה לעכב את התשלום עד להכרעה בערעור, שהתקבל בחלקו, ונוכו מחצית מהגמול המיוחד ושליש משכר הטרחה. יתרת הסכומים הייתה אמורה להיות משולמת באופן מיידי. בקשת המדינה לעכב את תשלום יתרת הכספים נדחתה. בית המשפט הדגיש כי עיכוב ביצוע הוא אמצעי חריג, והמדינה לא הצליחה להוכיח כי ביצוע מיידי יגרום לנזק בלתי הפיך. ההנחה כי החיובים הכספיים ניתנים להשבה לא הופרכה, וטענות המדינה בדבר יכולתם של התובעים להשיב את הסכומים היו כלליות מדי וחסרות תימוכין. ההחלטה מדגישה את האופי החריג של פסיקת שכר טרחה בבקשות שנדחו בתובענות ייצוגיות ואת הקריטריונים הנוקשים לעיכוב ביצוע. כתוצאה מכך, על המדינה לשלם את יתרת הסכומים, והתובעים זכאים לשכר טרחת עורכי דינם, בסך 3,000 שקל.