ת"פ 38373-05-14

תקציר

השופט מצא את עדותה של המתלוננת אמינה, ונתמכת בעדויות ובמסמכים אחרים של עדי התביעה. לעומת זאת, עדותו של הנאשם נמצאה מתחמקת ולא אמינה, ועדותה של העדה התומכת בו, איריס, נחשבה נגועה ומגמתית. השופטת נחה דעתה כי התביעה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם דקר את המתלונן בצווארו במכוון באמצעות בקבוק שבור וגרם לו לחבלה חמורה, וכי הנאשם לא הצליח לבסס כל ספק סביר באשמתו, לרבות עילה כלשהי לחוסר אחריות פלילית. השופט דחה את טענת ההגנה העצמית של הנאשם, וקבע כי לא נשקפה לו סכנה, וכי מעשיו לא היו סבירים או מידתיים ביחס לכל איום שעשוי היה לחזותו. נקבע כי הוכחה כוונתו המיוחדת של הנאשם לגרום למתלונן חבלה חמורה, בהתבסס על נסיבות התקיפה ותוצאותיה. לפיכך הורשע הנאשם בעבירה של גרימת חבלה חמורה בכוונה להטיל מום, בניגוד לסעיף 329 לחוק העונשין.