ע"פ 593/81
פסק-דין עליון
תקציר
הכרעת הדין נוגעת למנהל נדל"ן, שהורשע בכך שקיבל במרמה את מחירן של שתי דירות שהתקשר בעבר למכור לאנשים אחרים. המערער טען כי מעשיו מהווים הפרת הסכם אך לא עבירה פלילית, וכי שתיקתו בנוגע למכירת הדירות אינה עולה כדי תרמית, שכן לא הייתה לו חובה חוקית לגלות מידע זה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה טענות אלה. בית המשפט קבע כי מעשה יכול להוות בעת ובעונה אחת הפרת הסכם ועבירה פלילית, וכי תרמית יכולה להתבצע בדרך של התנהגות או מחדל, ולא רק באמצעות מצג חיובי. יתר על כן, יכולתם של הרוכשים לברר את המצב באמצעים אחרים אינה שוללת את העבריינות של מצג שווא על ידי הסתרת עובדות מהותיות. עוד קבע בית המשפט כי הוכחה כוונתו של המערער להונות, וכי טענתו כי פעל ביושר אינה אמינה. באשר לעונש, בית המשפט התחשב בנסיבות מקלות, לרבות היעדר עבר פלילי של המערער וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, והפחית את תקופת המאסר בפועל משנתיים וחצי לחמישה עשר חודשים. הערעור על ההרשעה נדחה, אך גזר הדין התקבל חלקית.
חקיקה מקושרת
ע"פ 593/81 שמחה מנדלבאום נ' מדינת ישראל, עליון (19.4.1982)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.