ע"א 360/80

תקציר

התיק נסוב סביב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ותחולתו על תאונת דרכים עצמית. המשיב, עובד, נהג ברכב בבעלות מעסיקו באישור האחרון כאשר היה מעורב בתאונה לא מבוטחת. העובד תבע את הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (קרנית) בגין נזקים, אך בית המשפט המחוזי דחה את התביעה. המערערת, יצרנית מנופים, ביקשה לערער על החלטה זו. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. על פי דעת הרוב, אחריותו של בעל או מחזיק רכב המתיר את השימוש בו היא סוג של אחריות שילוחית התלויה באחריות הנהג. לפיכך, לעובד שנפגע בתאונה עצמית בעת שנהג ברכב לא מבוטח אין עילת תביעה נגד מעסיקו לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בנוסף, מעסיק המתיר לעובד להשתמש ברכבו אינו נחשב כ"משתמש" ברכב כמשמעותו בסעיף 2(א) לחוק. הבעלים והנהג אחראים שניהם להשגת ביטוח אישי כמתחייב מפקודת ביטוח רכב מנועי. כתוצאה מכך, היעדר ביטוח מונע מהם לקבל פיצוי מכרנית. למרות זאת, העובד שומר לעצמו את הזכות לתבוע את מעסיקו לפי פקודת הנזיקין. פסק הדין מדגיש את המורכבות והחסרונות של המסגרת המשפטית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ומציע בחינה מחודשת של החוק לאור חסרונותיו, תוך הדגשה כי תפקידו של בית המשפט הוא לפרש את החוק הקיים ולא ליצור חוק רצוי.