פר"ק 50735-10-15

תקציר

המבקש מונה כמשקיף לפקח על זכויותיהם של מחזיקי אגרות חוב שרכשו איגרות חוב שהונפקו על ידי חברה, להבטחת פירעון חובות החברה. המבקש טען כי עליו לקבל שכר המחושב על פי תקנות החברות, שיעמוד על סך של 1,535,520 ₪. המשיבים, לעומת זאת, התנגדו לכך וטענו כי המבקשת לא שיפרה את מצבם של מחזיקי האג"ח וכי התקנות אינן חלות על מעמדה של המבקשת כמשקיפה. הם הציעו חישוב חלופי על בסיס שעות העבודה, שיביא לשכר נמוך משמעותית של 417,559 שקל. בית המשפט קבע כי למרות שתקנות החברות אינן חלות ישירות במקרה זה, הן יכולות לשמש מקור השראה לפסיקה. תפקידו של המבקש כמשקיף כלל קיום ישיבות, יצירת קשר עם הנהלת החברה, הגשת דוחות והשתתפות בהליכים שונים, הדורשים סה"כ 213.5 שעות עבודה. בית המשפט החליט שלא לחשב את השכר לפי תקנות החברות, שכן תפקידו של המבקש לא היה שווה ערך לזה של כונס נכסים, ולא הוכח הקשר הסיבתי בין מעשיו לבין פירעון החוב בסופו של דבר. במקום זאת, בית המשפט ראה בתעריף שעתי שיטת חישוב מתאימה יותר. בהתחשב בניסיונו של המבקש ובמספר שעות העבודה הכרוכות בכך, קבע בית המשפט את התעריף השעתי על 1,000 ש"ח, כך שהשכר הכולל הוא 214,000 ש"ח, בניכוי 144,234 ש"ח שכבר שולמו למבקש, והותיר יתרה של 69,766 ש"ח בתוספת מע"מ.