עע"מ 5226/10

תקציר

בית המשפט דחה את ערעורו של המערער על פסילת רישיון הנהיגה שלו בשל צבירת נקודות תנועה. המערערת טענה כי לאחר השלמת הצעדים המתקנים יש להסיר נקודות לאלתר ולא להשתהות עד תום תקופת הצבירה. המשיב טען כי הנקודות יישארו בתוקף הן עד תום תקופת הצבירה והן עד להשלמת האמצעים המתקנים, כמפורט בתקנות התעבורה. המערער צבר 38 נקודות במשך מספר שנים, דבר שהביא לפסילת רישיון של שלושה חודשים ולדרישה לבחינה עיונית לחידושו. בית המשפט ניתח את תקנה 547(ד) לתקנות התעבורה והגיע למסקנה כי נקודות אינן נמחקות עם השלמת אמצעי התיקון אלא רק לאחר תום תקופת הצבירה. הדבר תומך במטרת התקנה להעריך באופן שוטף את התנהגות הנהגים לאורך תקופה מוגדרת ולהטיל אמצעי תיקון מחמירים כדי לעודד נהיגה בטוחה יותר. ההיסטוריה החקיקתית אישרה כי הכללים נועדו במכוון למנוע מחיקת נקודות עד תום תקופת הצבירה. בית המשפט מצא כי פרשנות זו מתיישבת עם מטרות שלום הציבור ודחה את טענות המערערת, בציינו כי אמצעים מתקנים הם חינוכיים ולא עונשיים. משכך, אישר בית המשפט את ההחלטה הראשונית והטיל על המערערת הוצאות בסך 15,000 ₪.