ע"ע 168/10

תקציר

העובדת שזכויותיה הופרו הגישה תביעה נגד מעסיקה בגין פיטורים שלא כדין וביקשה להחזירה. בית הדין בחן את האירועים שקדמו לפיטורים ומצא כי המעסיק לא הצליח להוכיח את הטענות לרשלנות וביצועים ירודים בעבודה שהובילו לפיטורים. בית הדין אמנם הכיר בתפקודו הלקוי של העובד ובבעיות הבין-אישיות שלו בעבודה, אך ראה בהן עילה מספקת לפיטורים. בנוסף, בית הדין מצא פגמים בהליך הפיטורים, לרבות היעדר תיעוד וראיות לאזהרות חוזרות ונשנות. גם עיתוי הפיטורים, זמן קצר לאחר שיתוף הפעולה של העובד בחקירה שהובילה לחקירה פלילית נגד המעסיק, העלה ספקות לגבי כוונות המעסיק. כתוצאה מכך, בית הדין פסק לטובת העובד, ומצא את הפיטורים לא מוצדקים. עם זאת, בשל מערכת היחסים הלא נוחה בין העובדת לעמיתיה, החליט בית הדין שלא להחזיר את העובדת ובמקום זאת הורה למעסיק לשלם 100 אלף שקל כפיצוי על פיטורים שלא כדין, לצד 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין. סכום זה שיקף את חומרת פגמי הפיטורים, את הנסיבות הסובבות אותם ואת תקופת הכהונה הארוכה של העובד. עוד צוין בפסק הדין כי יש לפרש את הוראות חוקת העבודה, החלות על המעביד, באופן מצומצם שכן הן מחייבות קיבוצי בלבד ולא הסכם קיבוצי. ככלל, פסק הדין הדגיש את הצורך בהליך פיטורים צודק והכיר בהיבט הנורמטיבי של הוראות אלה, ופסק לעובד פיצוי כספי בהיעדר סעד אכיפה בר קיימא.