ע"פ 3018/04

תקציר

המערער הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע ובהחזקת כמות גדולה של הרואין שלא לצריכה עצמית, ונגזרו עליו 9 שנות מאסר, 24 חודשי מאסר על תנאי ו-8 חודשי מאסר על תנאי. הוא ערער הן על ההרשעה והן על גזר הדין. בית המשפט המחוזי בחיפה מצא די ראיות, נסיבתיות ככל שיהיו, כדי לבסס את מעורבותו של המערער בקשירת הקשר הפלילי ובהחזקת הסם, ודחה את הערעור על ההרשעה. הראיות שפורטו על ידי בית המשפט המחוזי כללו: פגישותיו של המערער עם יושבי הרכב בו נמצאו הסמים; שיחות טלפון שבוצעו מהטלפון של המערער לאותו אדם בטייבה, אליו התקשרו גם יושבי הרכב האמור; גילוי טלפון ברכב ששימש את המערער ימים ספורים לפני מעצרו; ההצהרה הכוזבת שמסר שותפו של המערער; והכמות הגדולה של התרופות המעורבות. בית המשפט המחוזי בחן והסתמך גם על מזכר של קצין משטרה המפרט שיחה עם יושבי הרכב, אשר תמך במסקנה כי המערער לא היה עובר אורח תמים. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר, וקבעה כי הראיות הנסיבתיות אינן מותירות ספק סביר בדבר אשמתו של המערער, ומצדיקות את הרשעתו בעבירות המיוחסות לו. בית המשפט לערעורים דחה גם את הערעור על גזר הדין, נוכח חומרת העבירה ומעורבותו הקודמת של המערער בעבירות דומות, וציין כי ניתן לייחס את פערי העונש בין המערער לשותפו להסדר הטיעון של האחרון.