עמ"ת 25514-09-12

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לשחרר בערבות את המשיב, שהואשם בשורה של עבירות תנועה. המערער טען כי המשיב היווה רמה גבוהה של סכנה לשלום הציבור וכי שחרורו יפגע באינטרס הציבורי. החלטת הערכאה הנמוכה יותר אפשרה את שחרורו של המשיב בתנאים מחמירים, לרבות מעצר בית, פיקדונות כספיים ופיקוח אלקטרוני. עם זאת, לאחר בחינת חומר הראיות ובחינת חומרת העבירות, עברו של המשיב בחריגה מסמכות והמלצות שירות המבחן, פסק ערכאת הערעור לטובת המערער. הם קבעו כי חומרת המצב והיעדר חלופה ראויה מצדיקים את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים. ההחלטה הושפעה מהתעלמותו של המשיב מפסילות קודמות ומהרושם כי הוא מתקשה להפעיל ריסון עצמי ולכבד סמכות. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי תנאי השחרור אינם שוללים די הצורך את המסוכנות הנשקפת ממעשיו של המשיב, המצדיקים את המשך מעצרו. פסיקה זו התקבלה למען שלום הציבור.