עת"מ 1062/06

תקציר

העתירות מערערות על המחיר שקבע משרד החקלאות שעל רוכשי החיטה לשלם עבור חיטה מייצור מקומי כתנאי לקבלת רישיון יבוא. העותרים טוענים כי המחיר, המכונה מחיר ההצמדה, מבוסס על מחיר החיטה האמריקאית, שהיא איכותית ומחירה יותר מחיטה מקומית, ולכן אינו משקף את מחיר השוק של האחרונה. לטענתם, יש לחשב את מחיר ההצמדה על בסיס מחיר השוק של החיטה המקומית, כפי שקבע בית המשפט העליון, ותוך שימוש במחירי החיטה האירופיים כאסמכתא, שכן רוב יבוא החיטה מגיע מאירופה. משרד החקלאות טוען כי הפעיל את שיקול דעתו באופן סביר בכך שתיקן את שיטת החישוב כך שתכלול חיטה אירופית, ושיתף את העותרים בתהליך. עוד מציין הדו"ח כי מחירי החיטה בארה"ב יציבים ונגישים יותר. בית המשפט מסכים עם עמדת המשרד ומוצא את החלטתו סבירה, במיוחד נוכח מעורבותם המוגבלת של העותרים במסירת נתוני יבוא. הטענה המקדמית של "מעשה נעשה" נדחית, שכן בית המשפט מסכים לדון בעתירות הנוגעות לעונת המסיק 2007. העתירות נדחות, והעותרים נדרשים במשותף לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ לכל אחד משני המשיבים.