עמ"ש 1279/07

תקציר

פסק הדין עוסק בשני ערעורים על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתיק גירושין, המתמקד בעיקר ברכוש, זכויות ממון ומזונות. המערער והמשיב, שנישאו בשנת 1987 והתגרשו בשנת 2003, חלוקים על חלוקת הנכסים, לרבות מניות בחברת אולמות אירועים משפחתית ומקרקעין. בית משפט קמא קבע תחילה כי למערער אין זכויות בחלקו של המשיב, שכן מדובר במתנות ממשפחתו, ואין כל ראיה לכוונת בעלות משותפת. עוד קבע בית המשפט כי המערערת אינה זכאית למחצית מעליית ערך המניות במהלך הנישואין. עם זאת, המערערת קיבלה מחצית מרווחי המשיב ממיזם נדל"ן, שכן בית המשפט מצא חוסר אמינות בעדותו של המשיב בנוגע לניהול רווחים אלה. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת בית משפט קמא בעניין המניות, אך טענה לחלוקת נכסים בלתי שוויונית לטובת המערערת בשל השקעות ומאמצים משותפים משמעותיים במהלך הנישואין. המשיב נדרש לכסות חלק מהוצאות הדיור עד שנת 2002 ולא לשנת 2003, כפי שהוחלט בתחילה. בסופו של דבר, הורה ערכאת הערעור על חלוקת יתרת הזכויות הכספיות 60/40 לטובת המערערת, למעט הזכויות בחלקה. פסק הדין משקף שיקול זהיר של הגינות ותרומה במסגרת הנישואין, תוך התאמת מאזן חלוקת הנכסים מעבר לחלוקה שווה בשל הניואנסים במעורבות הכלכלית ובאורח החיים של בני הזוג. ערעורי שני הצדדים נדחו ברובם, למעט התאמות קלות בחלוקת הנכסים ובחשבונאות הפיננסית.