ער"מ 23251-11-16

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, מחוץ לחלון הזמן של 30 יום לערעור, והמערער ביקש הארכת מועד. הרשם דחה שתי בקשות להארכת מעצר, והערעור על החלטת הרשם נדחה. טענתה העיקרית של המערערת הייתה כי נפלה טעות בתום לב בחישוב המועד. עם זאת, בית הדין מצא כי מדובר בטעות פשוטה שניתן היה לגלות בבדיקה שגרתית של תקנות בית הדין לעבודה. גם יתר טענותיה של המערערת, לרבות המעבר למשרד חדש והגבלת העבודה בחגים, לא נחשבו כטעמים מיוחדים להארכת המועד. עוד קבע בית המשפט כי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים, וכי זכויותיו הפרוצדורליות של המערער לא נפגעו כנטען. בסופו של דבר נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם 3,500 ₪ שכר טרחת עורך דין לכל אחד מהמשיבים (המדינה ומר פלור).