ע"פ 9804/08

תקציר

המשיב מסתמך על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי עדותה של המתלוננת – שנמסרה לחוקר ילדים – הייתה אמינה, וכי מספר פרטים סייעו לעדותה, כנדרש בחוק כאשר הרשעה מבוססת על עדות ילד. בית המשפט מצא כי טענות המערער, שניסו להטיל דופי בגרסתה של המתלוננת לאירועים, אינן משכנעות. כך למשל, טען המערער כי קרום הבתולין של המתלוננת שלם, אך בית המשפט קיבל את הטענה כי החדירה הייתה יכולה להתרחש מבלי לקרוע את קרום הבתולים. בית המשפט דחה גם את טענת המערער כי ייתכן שהמתלוננת התבלבלה בינו לבין אביה הביולוגי, וציין כי המתלוננת ידעה להבחין בין השניים ולא הייתה לבד עם אביה הביולוגי במשך שנים. באשר ל"זיהום" חקירתה של חוקרת הילדים, קיבל בית המשפט את עדותה של החוקרת כי היא לא זיהמה את הליך החקירה, וכי נוכחותה במהלך החקירה הייתה סבירה בנסיבות העניין. בית המשפט הדגיש כי עדותה של המתלוננת הייתה עשירה בפרטים ובמונחים הנוגעים לעניינים מיניים שילדה בגילה אינה אמורה לדעת בדרך כלל. ככלל, הערכות המהימנות והממצאים העובדתיים של בית המשפט המחוזי היו סבירים ומבוססים על חומר הראיות, וערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב. הרשעתו של המערער בעבירות בהן הואשם אושרה אפוא.