עפ"א 58608-12-14

תקציר

השופט דחה את הערעור לאחר שבחן בקפידה את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים. פסק דינו של בית משפט קמא, אשר מצא כי המערער ביצע עבירה בכך שהשתמש במקרקעין ללא היתר, היה יסודי ומנומק היטב, והשופט לא מצא כל טעות בממצאיו או במסקנותיו. על פי החוקים והתקנות הרלוונטיים, היה על המערערת לקבל היתר למערכת אספקת הגז במבנה, לרבות אחסון מיכלי גז וצנרת. מאחר שהמערער לא הגיש כל בקשה להיתר וביצע את העבודה, הרי שמדובר בעבירה. השופט הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי קיים סיכון פוטנציאלי הכרוך בהצבת מיכלי גז בבניין מגורים, והמערערת לא הצליחה להוכיח כי ההתקנה בטוחה. זאת ועוד, קיבל השופט את נימוקיו של בית משפט קמא בסוגיות השיהוי, האכיפה הבררנית והאינטרס הציבורי בהוצאת צו הפסקה שיפוטי. הערר נדחה בשל הימנעותו של המערער מהשגת האישורים הנדרשים, ומהיעדר ראיות התומכות בטענותיו בדבר שיהוי ואכיפה בררנית.