ת"א 10589-05-18

תקציר

התיק נסוב סביב תאונת דרכים שאירעה ביום 11.1.2017 בה היו מעורבים שלושה כלי רכב: יונדאי של התובעת, מאזדה לא מבוטחת ומרצדס. הנושא המרכזי הוא קביעת החייב בפיצוי התובע מבין חברות הביטוח המייצגות את כלי הרכב המעורבים. התובע טען כי רכבם חנה בשטח מותר ונפגע על ידי המאזדה לאחר שנדחף על ידי המרצדס; לכן, האחריות נופלת על כלל, המבטחת שלהם. מנגד, טענה כלל כי רכבו של התובע היה רק זירת התאונה וכי השימוש בפועל ברכב שגרם לתאונה היה המאזדה הלא מבוטחת. השופטת הסכימה עם טענתה של כלל והגיעה למסקנה כי רכבה של התובעת לא היה בשימוש כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הרכב עמד במקום חניה מותר, ומנועו פעל אך ורק למטרות שאינן הנסיעה. כמו כן, הדגישה השופטת כי אין קשר סיבתי משפטי בין השימוש הנטען לבין הנזק שנגרם. התאונה אירעה עקב שימוש ברכבי מאזדה ומרצדס, מה שהפך את נהג המאזדה הלא מבוטח ואת קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, לאחראים לפיצוי התובע בהיעדר כיסוי ביטוחי. השופט דחה את התביעה נגד כלל והורה לנתבעים האחרים לברר את הכיסוי הביטוחי שלהם בתוך פרק זמן מוגדר.