ע"א 389/85

תקציר

בית המשפט העליון ביטל פסק דין של בית המשפט המחוזי שביטל צוואה לטובת בעל בית אבות, מר אריה מרכוס. בצוואתם של המנוח, מרדכי גרשוביץ ואשתו, שהתגוררו שניהם בבית, הוריש את רכושם למר מרכוס. הערכאה הנמוכה יותר קיבלה טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת והשתתפות בעריכת צוואה על ידי מר מרכוס, אך בית המשפט העליון קבע אחרת. בית המשפט קבע כי יש להפריד בין התביעות, כאשר השפעה בלתי הוגנת טעונה הוכחה ונטל ההוכחה מוטל על התובע. לעומת זאת, סעיף 35 לחוק הירושה יוצר הנחה של השפעה בלתי הוגנת אם נהנה משתתף בעריכת צוואה, אותה יש לפרש בצמצום. במקרה זה, לא הייתה הוכחה מספקת להשפעה בלתי הוגנת או להשתתפות ישירה. בית המשפט הדגיש כי בני הזוג לא היו פגועי שכל, והחלטתם להוריש רכוש למר מרכוס, שטיפל בהם, הייתה רציונלית. זאת ועוד, בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי מעורבותו הנטענת של מר מרכוס בעריכת הצוואה לא הייתה מבוססת דיה, וההנחה כי בני הזוג לא יזמו את ההליך התבססה על הנמקה פגומה. פסק הדין הורה על עריכת הצוואה ופסק למערער הוצאות בסך 2,000 ₪ מהמשיב.