ת"פ 42040-09-13

תקציר

השופטת, רב-אלוף ורדה מרוז, מסרה את גזר דינה לשני הנאשמים שהועמדו לדין בגין תקיפה. נאשם מס' 1 מורשע בחבלה מכוונת בסטס יוטנוב וגרימת חבלה חמורה, ואילו נאשם מס' 2 זוכה מאשמת תקיפה כלפי קונסטנטין יודאנוב, מחמת ספק סביר. מחומר הראיות עולה, כי ביום 21.9.2013, בשעות הבוקר המוקדמות, יזם הנאשם מס' 1 עימות עם סטאס, שהסלים למאבק אלים. מצילומי האבטחה עולה כי הנאשם מס' 1 היכה את סטאס קשות, דקר אותו שבע פעמים באמצעות חפץ חד ונמלט מהמקום כשהוא עירום למחצה, כשהוא מותיר את חולצתו מאחור. למרות פציעתו בידו, הוא לא פנה לקבלת טיפול רפואי ולא פנה למשטרה. כתמי דם על בגדיו וחתך עמוק באצבעו מעידים על מעורבותו הישירה בפיגוע. באשר לנאשם מס' 2, אין די ראיות כדי להרשיעו בתקיפת קונסטנטין. אף אחד מהעדים לא זיהה אותו כמי שהשתתף באירוע, והשופט מעניק לו את טובת הספק, למרות ניסיונו להרחיק עצמו מהאירוע. השופט מדגיש את פגיעתו הקשה של סטאס ואת אופייה האלים של תקיפתו של הנאשם מס' 1, ומצדיק את ההיקש של כוונה לפגוע. בינתיים, זיכויו של נאשם 2 מבוסס על ספק סביר, שכן הראיות הנסיבתיות של התביעה אינן חד משמעיות. הכרעת דין זו משקפת את הערכתו של השופט את חומר הראיות, תוך מתן עדיפות לעדי התביעה בשל חששם מנאשם מס' 1, ובהתחשב באמירות המתחמקות והסותרות של הנאשמים.