ע"א 1488/21

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך ארוך שנים על זכויות הבעלות והשימוש במקרקעין הממוקמים בגבעת זאב, בו מעורבים שני אחים ובני משפחותיהם. המערערים במקרה זה הם ילדיו וגרושתו של אחד האחים, דניאל מקמולן, אשר הגישו תביעה נגד יעקב, אחיו של דניאל, בטענה לזכויותיהם בנכס הנובעות מהסכם גירושין בין דניאל לגרושתו. המשיב, יעקב, ביקש לדחות את התביעה, בטענה כי למערערים אין זכויות כאלה והצביע על פסקי דין חלוטים קודמים שביססו את בעלותו בנכס. בית המשפט המחוזי בירושלים נעתר לבקשת הדחייה של יעקב, והביא את המערערים להגיש ערעור זה. עם זאת, לערעור אין כל סיכוי להצליח בשל פסקי דין מכריעים קודמים הנוגעים לנכס. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את טענות המערערים, מבוסס על עקרון "הקרבה המשפטית", הכובל את המערערים להחלטות משפטיות קודמות, חרף אי מעורבותם בהליכים אלה. בנוסף, ההליכים הרבים לאורך כמעט שלושה עשורים, שכולם מאשרים את בעלותו של יעקב, גובלים בשימוש לרעה בהליכים משפטיים. לפיכך, הערעור נדחה מבלי לדרוש אפילו תגובה מהצד שכנגד, ולא נפסקו הוצאות, בהתחשב בנסיבות. פסק דין זה מחזק את הרעיון כי התדיינות משפטית חוזרת ונשנית וחסרת ערך לא תסבול.